Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 6a

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּיךְ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ לִישַׁנֵּי לֵיהּ כָּאן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו כָּאן כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

And if it enters your mind that Rabbi Zeira did not accept from Rabbi Ya’akov bar Idi that Rabban Gamliel prohibited eating from the slaughter of a Samaritan even when a Jew was standing over him, let Rabbi Zeira resolve the matter for himself in a different manner: Here, where Rabbi Yoḥanan ate from the slaughter of a Samaritan, it was when a Jew was standing over him; there, where Rabban Gamliel prohibited eating from the slaughter of a Samaritan, it was when a Jew was not standing over him. Rather, must one not conclude from it that Rabbi Zeira accepted the response from Rabbi Ya’akov bar Idi. The Gemara affirms: Indeed, learn this from it.

Rachi non traduit

ואי ס''ד לא קבלה. רבי זירא מרבי יעקב דר''ג לגמרי אסר מאי קשיא ליה:

לישני ליה. לנפשיה כי אסר ר''ג כשאין ישראל עומד על גביו דלית ליה לפני עור לא תתן מכשול וכי אכל רבי יוחנן כשישראל עומד על גביו:

וּמַאי טַעְמָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן כִּי הָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר שַׁדְּרֵיהּ רַבִּי מֵאִיר לְאֵתוֹיֵי חַמְרָא מִבֵּי כוּתָאֵי אַשְׁכְּחֵיהּ הָהוּא סָבָא אֲמַר לֵיהּ וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה הָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר וְגָזַר עֲלֵיהֶן

Traduction

§ The Gemara asks: And what is the reason that the Sages, Rabban Gamliel and his court, issued a decree rendering it prohibited to eat from the slaughter of Samaritans? The Gemara answers: It is like that case involving Rabbi Shimon ben Elazar, in which Rabbi Meir dispatched him to bring wine from the area of the Samaritans. A certain elder found him and said to him: ''And put a knife to your throat, if you are a man given to appetite'' (Proverbs 23:2),as a warning to distance himself from them and not to drink their wine, because they were not reliable. Rabbi Shimon ben Elazar went and related those matters before Rabbi Meir, and Rabbi Meir issued a decree against them.

Rachi non traduit

ושמת סכין בלועך. פסוק הוא בספר משלי:

אם בעל נפש אתה. אם אדם כשר אתה כדאמר בפסחים (דף מ.) בעל נפש לא ילתות אדם כשר:

בלועך. בלחייך. כלומר התחזק על יצרך ולא תעשה זאת:

Tossefoth non traduit

אשכחיה ההוא סבא. י''מ דכל מקום שהוא מזכיר ההוא סבא הוא אליהו ואי אפשר לומר כן בפרק במה מדליקין (שבת דף לד.) בעובדא דרבי שמעון בן יוחאי:

מַאי טַעְמָא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דְּמוּת יוֹנָה מָצְאוּ לָהֶן בְּרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתָהּ וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא וְגָזַר רוּבָּא אַטּוּ מִיעוּטָא וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ נָמֵי כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לְהוּ

Traduction

What is the reason that the Samaritans are deemed unreliable? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: At the peak of Mount Gerizim they found the image of a dove, which the Samaritan residents of Mount Gerizim would worship; and Rabbi Meir issued the decree according to his line of reasoning that he takes the minority into consideration, and therefore, despite the fact that the majority of Samaritans did not live on Mount Gerizim, he issued a decree rendering meat slaughtered by the majority forbidden due to the minority that worshipped that idol. And Rabban Gamliel and his court also hold in accordance with the opinion of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

מצאו להן. אותם היושבים בהר גריזים ונעשו מומרים לעבודת כוכבים. ואע''ג דרוב כותים לאו מהר גריזים היו רבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא ביבמות (דף סא:) קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין דברי ר''מ אמרו לו לר''מ יפה אמרת לא חולצין איש כתיב בפרשה מפני מה לא מיבמין אמר להן קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילונית ונמצאו פוגעים בערוה ולא אמר רוב קטנים אינם סריסים:

Tossefoth non traduit

בראש הר גריזים. במדרש יש שהיא עבודת כוכבים שהטמין יעקב תחת האלה בהר בשכם (בראשית לה):

פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב בְּתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה

Traduction

The Gemara asks: As to the plain meaning of that verse: ''And put a knife to your throat, if you are a man given to appetite,'' with regard to what matter is it written? The Gemara answers: It is written with regard to a student who is sitting before his teacher, as he must consider his words carefully. As Rabbi Ḥiyya teaches a baraita interpreting the verses: ''When you sit to eat with a ruler, consider well [bin tavin] him that is before you; and put a knife to your throat, if you are a man given to appetite'' (Proverbs 23:1–2).

Rachi non traduit

את מושל. גדול בתורה:

אִם יוֹדֵעַ תַּלְמִיד בְּרַבּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַחֲזִיר לוֹ טַעַם בִּין וְאִם לָאו תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה פְּרוֹשׁ הֵימֶנּוּ

Traduction

The tanna explains the verse: If a student knows about his teacher that he knows to respond to him with a reasoned answer, seek wisdom [bin] from him. And if the student believes that the teacher is not capable of doing so, understand [tavin] who is sitting before you, and put a knife to your throat and refrain from embarrassing him with questions that he cannot answer. And if you are a man given to appetite and you seek an answer to your question, distance yourself from him.

Rachi non traduit

אם יודע ברבו. שאם ישאלנו ישיב לו טעם:

בין. שאל:

ואם לאו תבין את אשר לפניך. מעצמך ואל תשאל ותביישנו ושמת סכין בלועך בתריה דהאי קרא כתיב כלומר התחזק עצמך ועצור פיך מלשאול:

אם בעל נפש אתה. ומתאות לשאול ולעמוד על העיקר מאי תקנתיה פרוש הימנו:

Tossefoth non traduit

אם בעל נפש אתה פרוש הימנו. דבסיפא דקרא כתיב ואל תתאו למטעמותיו:

רַבִּי יִצְחָק בֶּן יוֹסֵף שַׁדְּרֵיהּ רַבִּי אֲבָהוּ לְאֵתוֹיֵי חַמְרָא מִבֵּי כוּתָאֵי אַשְׁכְּחֵיהּ הָהוּא סָבָא אֲמַר לֵיהּ לֵית כָּאן שׁוֹמְרֵי תוֹרָה הָלַךְ רַבִּי יִצְחָק וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי אֲבָהוּ וְהָלַךְ רַבִּי אֲבָהוּ וְסִפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי וְלֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁעֲשָׂאוּם גּוֹיִם גְּמוּרִין

Traduction

Rabbi Abbahu dispatched Rabbi Yitzḥak ben Yosef to bring wine from the area of the Samaritans. A certain elder found him and said to him: The people here are not keepers of the Torah. Rabbi Yitzḥak went and related the matters before Rabbi Abbahu, and Rabbi Abbahu went and related the matters before Rabbi Ami and Rabbi Asi, and they did not move from there until they rendered the Samaritans full-fledged gentiles.

לְמַאי אִי לִשְׁחִיטָה וְיֵין נֶסֶךְ מֵהָתָם גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן אִינְהוּ גְּזוּר וְלָא קַבִּלוּ מִינַּיְיהוּ אֲתוֹ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי גְּזַרוּ וְקַבִּלוּ מִינַּיְיהוּ

Traduction

The Gemara asks: For what matters did those Sages render them full-fledged gentiles? If it was to prohibit eating from their slaughter and to render their wine as wine used for a libation in idol worship, these prohibitions were issued previously. From there, from the generations of Rabbi Meir and Rabban Gamliel, the Sages issued a decree prohibiting them. The Gemara answers: They issued a decree, and the people did not accept it from them. Rabbi Ami and Rabbi Asi came and issued a decree, and the people accepted it from them.

Rachi non traduit

מהתם גזרו. ר''מ על היין ורבן גמליאל אחריו על השחיטה:

וקבלו מינייהו. לא שאלו גדולים הימנו אלא שבדורו של ר''מ לא רצו לקבל עליהם לפרוש מן הכותיים לפי שהיו רגילים בהם ובדורו של רבי אמי היה אפשר להם לפרוש:

מַאי גּוֹיִם גְּמוּרִין אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְבַטֵּל רְשׁוּת וְלִיתֵּן רְשׁוּת

Traduction

The Gemara asks: What is the meaning of full-fledged gentiles? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It means that the halakhic status of a Samaritan is like that of a gentile with regard to renouncing his domain in a jointly-owned courtyard on Shabbat and to transferring his domain in the courtyard to residents of that courtyard.

Rachi non traduit

לבטל רשות. אם דר כותי במבוי צריך לשכור את רשותו ואפילו נתן להם במתנה אינה מבוטלת עד שישכור והיינו כעובד כוכבים. וישראל ששכח ולא נתן בערוב עם בני המבוי והוא דר עמהם ואוסר עליהם מבטל להם רשותו ועובד כוכבים עד שישכור ישראל הימנו וטעמא מפרש בהדר את העובד כוכבי' (דף סט:):

וְכִדְתַנְיָא יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד מְשַׁמֵּר שַׁבַּתּוֹ בַּשּׁוּק מְבַטֵּל רְשׁוּת וְנוֹתֵן רְשׁוּת וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר שַׁבַּתּוֹ בַּשּׁוּק אֵינוֹ מְבַטֵּל רְשׁוּת וְנוֹתֵן רְשׁוּת

Traduction

And this is as it is taught in a baraita: With regard to a Jewish transgressor who nevertheless observes his Shabbat in the marketplace, i.e., in public, if he failed to establish a joining of houses in a courtyard before Shabbat, his halakhic status is that of an observant Jew, and he may renounce his domain in the courtyard and transfer his domain in the courtyard. But a transgressor who does not observe his Shabbat in the marketplace may neither renounce his domain in the courtyard nor transfer his domain in the courtyard.

Rachi non traduit

משמר שבתו בשוק. בפרהסיא אעפ''י שהוא מומר לחללו בצנעה הרי הוא כישראל ואם לא עירב עם שכניו בחצר או במבוי נותן להם רשותו ודיו:

מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן רְשׁוּת וּמְבַטֵּל רְשׁוּת וּבְגוֹי עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר

Traduction

This is because the Sages said: Only a Jew may verbally transfer rights in his domain or renounce his rights in his domain, but with regard to a gentile, the other residents cannot establish a joining of courtyards unless the residents of the courtyard lease his domain from him. The halakhic status of one who publicly desecrates Shabbat is that of a gentile.

כֵּיצַד אָמַר לוֹ רְשׁוּתִי קְנוּיָה לָךְ רְשׁוּתִי מְבוּטֶּלֶת לָךְ קָנָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִזְכּוֹת

Traduction

How does a Jew transfer or renounce his domain? If a Jew says to his neighbor: My domain is transferred to you or my domain is renounced to you, his neighbor has acquired his domain, and it is not necessary for him to grant it to his neighbor by means of one of the standard modes of acquisition.

Rachi non traduit

לזכות. בקנין חליפין:

רַבִּי זֵירָא וְרַב אַסִּי אִיקְּלַעוּ לְפוּנְדְּקָא דְּיָאֵי אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ בֵּיצִים הַמְצוּמָּקוֹת בְּיַיִן רַבִּי זֵירָא לָא אֲכַל וְרַב אַסִּי אֲכַל אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב אַסִּי וְלָא חָיֵישׁ מָר לְתַעֲרוֹבֶת דְּמַאי אֲמַר לֵיהּ לָאו אַדַּעְתַּאי

Traduction

§ The Gemara revisits the statement that the righteous would not experience mishaps. Rabbi Zeira and Rav Asi happened to come to the inn of the town of Ya’ei. In the inn, they brought before these Sages eggs that shriveled after being cooked in wine. Rabbi Zeira did not eat the eggs, and Rav Asi ate them. Rabbi Zeira said to Rav Asi: And is the Master not concerned about the possibility that the dish is a mixture containing wine that is doubtfully tithed produce [demai]? Rav Asi said to him: It did not enter my mind.

Rachi non traduit

לפונדקא דיאי. שם העיר ועמי הארץ היו וחשודין על הדמאי. ומשום דאייתינן לעיל בהמתן של צדיקים כו' נקט ואתי להנך שמעתא דמיירי נמי בכי האי גוונא:

מצומקות. צלויות הרבה לשון מצטמק ויפה לו דשבת (דף לז:):

ביין. ואח''כ ערבום וטרפום ביין ואיכא ביין משום דמאי והכא משום דליתיה בעיניה וע''י תערובת אייתי לקמייהו לא חשו למילתא:

אָמַר רַבִּי זֵירָא אֶפְשָׁר גָּזְרוּ עַל הַתַּעֲרוֹבֶת דְּמַאי וּמִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא דְּרַב אַסִּי לְמֵיכַל אִיסּוּרָא הַשְׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָן צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

Rabbi Zeira said to himself: Is it possible that the Sages issued a decree on a mixture containing demai and the matter eventuated that Rav Asi ate forbidden food? Now, since even with regard to the animals of the righteous, the Holy One, Blessed be He, does not generate mishaps through them, is it not all the more so true that the righteous themselves would not experience mishaps?

Rachi non traduit

אפשר. אי איתא דגזרו חכמים על תערובת דמאי מסתייע מילתא דיגרום עון שלא ישים על לבו דגזרו עליו וישכח הגזרה ויאכל בשוגג:

נְפַק רַבִּי זֵירָא דַּק וְאַשְׁכַּח דִּתְנַן הַלּוֹקֵחַ יַיִן לָתֵת לְתוֹךְ הַמּוּרְיָיס אוֹ לְתוֹךְ הָאֲלוּנְתִּית כַּרְשִׁינִין לַעֲשׂוֹת מֵהֶן טְחִינִין עֲדָשִׁים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן רְסִיסִין חַיָּיב מִשּׁוּם דְּמַאי וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִשּׁוּם וַדַּאי

Traduction

Rabbi Zeira emerged, analyzed, and found that no mishap was generated through Rav Asi, as we learned in a baraita (Tosefta, Demai 1:24): In the case of one who purchases wine to place into fish gravy [hamorayes] or into aluntit, a beverage in which wine is mixed, or one who purchases vetch to prepare grist from it, or lentils to prepare groats from it, if it is uncertain whether what he purchased is tithed, e.g., he bought it from one who is unreliable with regard to tithes [am ha’aretz], one is obligated to tithe it, due to the fact that it is demai. And needless to say, if it is certain that what he purchased is not tithed, he is obligated to tithe it due to the fact that it is certain that it is untithed produce.

Rachi non traduit

דק ואשכח. דלא גזרו:

לתת לתוך המורייס. דסופו לאוכלו ליין זה על ידי תערובת דמורייס וכן לתת לתוך אלונתית פוישו''ן שנותן מים ויין ושמן אפרסמון כדאמרינן במסכת עבודה זרה (דף ל.):

טחינין. מאכל של גריסין ותבלין מעורבין בו וכן רסיסין מעדשים אע''פ שסוף כל אלו לערב הואיל ובאין לידו של חבר מעם הארץ בעינייהו שלא בתערובת חייב להפריש דמאי אם ספק הוא כגון שלקחו מעם הארץ ואין צריך לומר משום ודאי אם אמר לו המוכר לא הפרשתי מהם:

וְהֵן עַצְמָן מוּתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן תַּעֲרוֹבֶת

Traduction

And they themselves, the gravy, aluntit, grist, and groats that one purchased from an am ha’aretz, are permitted, because they are a mixture. Since only one element of the mixture must be tithed, the food is permitted.

Rachi non traduit

והם עצמם. הלוקח מעם הארץ את האוכלין עצמן אין צריך להפריש דמאי הואיל ובתערובת בא לידו:

וְלֹא גָּזְרוּ עַל תַּעֲרוֹבֶת דְּמַאי וְהָתַנְיָא הַנּוֹתֵן לִשְׁכֶנְתּוֹ עִיסָּה לֶאֱפוֹת וּקְדֵירָה לְבַשֵּׁל אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִשְׂאוֹר וְתַבְלִין שֶׁבָּהּ לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂר

Traduction

The Gemara asks: And is it so that the Sages did not issue a decree on a mixture containing demai? But isn’t it taught in a baraita: With regard to one who gives his neighbor, who is an am ha’aretz, dough to bake and gives her leaven for the dough to rise, or gives her a pot of food and the spices to cook in it, he need not be concerned about the leaven and the spices that are in the dough and the pot respectively, that perhaps she replaced them with her own, neither with regard to the possibility that they are Sabbatical Year produce nor with regard to the possibility that tithe was not separated.

Rachi non traduit

לשכנתו. אשת עם הארץ:

עיסה לאפות. ומסר לה שאור:

וקדרה לבשל. ונתן לה התבלין אינו חושש שמא החליפה ונתנה משלה שאין מתוקן לפי שאין חשודין על הגזל:

Tossefoth non traduit

אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום מעשר ולא משום שביעית. משמע דתבלין חייבין במעשר ותימה דבפרק בא סימן (נדה נ.) תנן כל שחייב במעשר מטמא טומאת אוכלים ובהעור והרוטב (לקמן חולין דף קיז:) תנן והקיפה מצטרפין לטמא טומאת אוכלין וקאמר בגמרא מאי קיפה תבלין אלמא תבלין אין להם טומאת אוכלין אלא על ידי צירוף אע''ג דחייב במעשר ויש לומר דמשום מעשר דקאמר הכא לא קאי אתבלין אלא אשאור ושביעית קאי אף אתבלין דהא במאכל בהמה נמי נהגה שביעית:

וְאִם אָמַר לָהּ עֲשִׂי לִי מִשֶּׁלִּיכִי חוֹשֵׁשׁ לִשְׂאוֹר וְתַבְלִין שֶׁבָּהּ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעֲשֵׂר

Traduction

And if he says to her: Prepare the dough or the food for me with your own leaven and spices, he must be concerned about the leaven and the spices that are in the dough and the pot respectively, with regard to the possibility that they are Sabbatical Year produce and with regard to the possibility that tithe was not separated, even though it is a mixture containing demai.

Rachi non traduit

עשה לי משליכי. השאור והתבלין:

חושש. וצריך להפריש עליהם דמאי ואע''ג דתערובת הוא:

שָׁאנֵי הָתָם דְּכֵיוָן דְּקָאָמַר לַהּ עֲשִׂי לִי מִשֶּׁלִּיכִי כְּמַאן דְּעָרֵיב בְּיָדַיִם דְּמֵי רַפְרָם אָמַר שָׁאנֵי שְׂאוֹר וְתַבְלִין דִּלְטַעְמָא עֲבִיד וְטַעְמָא לָא בָּטֵיל

Traduction

The Gemara answers: It is different there, as, since he said to her: Prepare the dough or the food for me from your own, it is like one who mixed it by direct action. Rafram said: Leaven and spices are different, as each of them is made for the purpose of adding taste to the mixture, and taste is not nullified in a mixture.

Rachi non traduit

כיון דאמר לה עשי לי משליכי. הוי כמו שלקחן הימנה קודם תערובתן ואח''כ צרפן דהא ע''פ עשתה ונעשית שלוחו:

וטעמא לא בטיל. לפי שהוא מתקן הכל והוא עיקר ואפילו לקח קדרה מבושלת מעם הארץ שלא נעשה שלוחו כשעירבן אסור אבל יין במורייס ויין בביצים אינו עיקר:

וּלְחַלּוֹפֵי לָא חָיְישִׁינַן וְהָתְנַן הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ מְעַשֵּׂר אֵת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֵת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָהּ מַחְלֶפֶת הַמִּתְקַלְקֵל הָתָם כִּדְתַנְיָא טַעְמָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה רוֹצֶה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ

Traduction

The Gemara asks: And are we not concerned about replacement of the ingredients that he gave his neighbor with her own? But didn’t we learn in a mishna (Demai 3:6): One who gives dough to his mother-in-law, who is suspect with regard to tithing, so that she will prepare it for him, must tithe everything that he gives her and everything that he takes back from her. This is because she is suspected of replacing an ingredient that spoils. The Gemara answers: There, the reason is like it is taught explicitly in that mishna, that Rabbi Yehuda said: The mother-in-law desires her daughter’s well-being and wants to ensure that she eats quality food, and is reticent to tell her son-in-law that she replaced the ingredients that spoiled.

Rachi non traduit

ולחלופי לא חיישינן. דקתני אם נתן לה הכל אין חוששין שמא החליפה:

הנותן לחמותו. עיסתו לאפות:

מפני שחשודה מחלפת המתקלקל. אם יתקלקל הלחם מחליפתו הלכך מעשר את שהוא נותן לה דאי מיחלפא ליה שלא יהא חבר זה נותן לפניה מכשול:

ואת שהוא נוטל הימנה. שמא החליפה אלמא מיחלפא:

התם כדקתני טעמא. דלטובה היא מתכוונת אבל על הגזל כגון לאדם נכרי שאין דעתה להחליף להטיב לו אף להרע אינה חשודה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source